איך לעזור לילדים שמקנאים?
(או: קין והבל- לא אצלכם בבית!)
קין רצח את הבל כי קינא בו.
האמנם?
קין קינא בהבל כמו שכל האחים מקנאים באחיהם. אך קין לא קיבל לגיטימציה לרגשות שלו, ולא קיבל סיוע לנתב אותם לכיוונים יותר חיוביים. בשיחה עם אלוהים, שמייצג את דמות האב הכל יכול, אלוהים מדגיש בפניו שאם יתאמץ יותר, אלוהים יקבל גם את מנחתו, ושיש בידיו בחירה לגבי מה שיחליט לעשות. בשיחה הזאת חסרים כמה מרכיבים שיכלו אולי למנוע את הרצח. קין פנה לעשייה כי לא היתה לו אפשרות לבטא את הרגש הקשה, לעבד אותו, לתת לו מילים.
אם היה נשאל: מה אתה מרגיש? מה בא לך לעשות להבל? במה אני יכול לעזור? אולי לא היה פונה לעשייה ומסתפק במילים מאוד קשות.
קראתי פרשנויות רבות על הפרק המקראי הזה ובכולן הודגש כי הקנאה היא רגש הרסני שיש להמנע מלהרגיש אותו.
במאמר הזה אציג עמדה אחרת שתעודד אתכם להקשיב לקנאה של הילדים שלכם ולתת לה מקום, כדי שהקנאה לא תגרום בסופו של דבר להרס.
אם בימי התורה היתה יותר מודעות לרגשות ואולי גם כמה פסיכולוגים שאפשר לספר להם מה מרגישים, אולי היה נמנע הרצח הראשון בתולדות העם העברי. ואולי לא.
משחר ההיסטוריה קנאה היוותה יצר חזק שאפיין את המין האנושי, ולכן דובר בו רבות במיתולוגיה היוונית ובסיפורים המקראיים.
היא הרסה מערכות יחסים במשפחה ובין חברים, הובילה לתככים ומזימות פוליטיות ואישיות, וקיננה בליבם של בני האדם כמעט ללא יוצא מן הכלל ברגעים כאלה ואחרים של חייהם.
אין רגש שנחשב על ידי האדם כיותר בזוי ונמוך ממנה, ומעטים האנשים שיודו בפה מלא כי הם מקנאים. כש"מפלצת הקנאה" מגיעה לביקור ובונה לה בית זמני או קבוע בליבנו אנחנו חשים צרי עין, רעים, ונחותים.
רגש הקנאה מבוסס על השלכה. אנו משליכים על האחר את הפנטזיה שלנו לגבי חיים מושלמים, תכונות טובות, רכוש, או משאבים. לא בטוח שהאחר אכן נושא את כל התכונות הללו, הרי גם אצלו יש וודאי קשיים ומהמורות, אבל אנחנו "מלבישים" עליו את הלבוש הזה כדי שיהווה עבורינו נקודת התייחסות ויאפשר לנו לכעוס על מה שאין לנו.
אז איך נעזור לילדים שלנו שמקנאים באחיהם ללא הרף?
נוכל להסביר להם שזה טבעי לקנא, ושגם אנחנו מקנאים לפעמים
.
נוכל לספר להם שבקנאה יש גם צדדים חיוביים. היא מדרבנת אותנו ועוזרת לנו להציב מטרות ולהגדיר מה אנחנו רוצים, או מה חסר לנו.
נוכל לומר להם שמותר לקנא, ולחשוב כל דבר, אבל אסור להרוס לאחר או לקחת לו את מה ששלו.
נוכל להקשיב למחשבות ולרגשות שלהם ולהציע להם לצייר איך הם מרגישים או לכתוב.
נוכל ללמדם לא להלחם בקנאה, אלא לתת לה להתארח בליבם, כדי שתוכל אחר כך גם ללכת לטייל, או לבקר ילדים אחרים.
במקרה הצורך ניתן לפנות לפסיכולוגית ילדים להדרכת הורים בנושא יחסי האחים והיחסים במשפחה.
אסנת גרתי - פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה
